כפי שהבטחתי, אם כי באיחור, הנה חוות דעתי, ביוזמתי, על החוויה שלי עם סדרת טיפולים ב"דרך האור" (ביה"ס למהות השלם):
מהפגישה הפרטית הראשונה חשתי מאד בנוח וקל היה לי להתמסר לשיטה, כפי שהועברה ע"י המטפלת המתלמדת, רוני אודלר.

חגית יקרה,

הנה הגענו לסוף של שנה לא פשוטה. הודות לעבודה אתך ולקורס חכמת הלב, אני יכולה להגיד היום שלא הייתי מחליפה את השנה הזאת בשום דבר אחר בעולם. זו הייתה שנה של למידה עמוקה, הקשבה פנימית, חיבור להדרכה ולנשמה. שכל אחד מהם בפני עצמו מתנה. ועל כך אני אומרת לך מכל הלב ....תודה !
הצלחתי ללמוד להבין את העולם הפנימי שלי ורוב הפעמים להקשיב לגופי, למדתי להבין עד כמה חשוב לבקש עזרה כאשר צריך, להיות אחראית על התהליך שלי, והכי חשוב לקבל את עצמי ולדאוג לעצמי.

התחלתי להימשך לעולם חדש של מושגים. הסתכלות אל התת-מודע שלי. הבנה מרגשת שהתשובות נמצאות אצלי בפנים ואני צריך ללמוד ולטפל בי בעצמי. ללמוד משהו על עצמי.

רציתי גם לנסות מקצוע חדש ונמשכתי לפירסום בנושא רפלקסולוגיה. היתה לי התנסות בנסיעות עבודה לחו"ל, שם נכנסתי לקבל טיפולי רפלקסולוגיה וזה מאד מצא חן בעיני. ידעתי שאני מחפש מורה. ואז העין שלי צדה דף בעיתון א-לה גוש, ויום אחד מצאתי את עצמי בתוך בית בכרמיאל מחפש למי לפנות. לפתע הרגשתי נגיעה בלב.

מרכז אור

אתם מכירים את ההרגשה הזו, כשאתם נכנסים למקום מסוים ופתאום הריכוז שלכם גבוה במיוחד? שאלות שהטרידו כל השבוע מתבררות לפתע ותשובות עולות לכם ללא עוררין וללא התלבטות?
או שפתאום אתם חשים אהבה גדולה לכל מי שנמצא בחדר, כך סתם וללא סיבה נראית לעין?
או סקרנות אינסופית שממלאת אתכם בשמחה אפילו שהחומר הנלמד הוא רק קצה קצהו של מה שיש עוד לדעת?