עוצמת הדמיון

מתי התוודעתי לראשונה לכח הדמיון ככלי לשינוי המציאות? עבורי זה היה לפני כעשרים ואחת שנה, כמה חודשים לפני נישואיי. הייתי אז מעשנת כבדה, 2 חפיסות ליום, ובמקביל – כמו כל אישה לא נשואה, נטלתי גלולות למניעת הריון. ביקור אצל רופא הנשים שלי הבהיר לי כי השילוב קטלני וכי עליי לבחור. היה לי ברור שיהיה קל יותר לוותר על הגלולות, שכן עמדנו להינשא ובכל מקרה רצינו להביא ילדים לעולם. אך מיד הבנתי שאין שום הגיון להיכנס להריון רצוי בעודי מעשנת כמו קטר. מה שאומר – אם אני מכינה את עצמי ואת גופי לאימהות – יפה שעה אחת קודם.

כל אדם איתו שוחחתי בנושא סיפר לי על קשיי הגמילה. לא מהניקוטין בלבד – אלא מההרגל. סיפרו לי על השמנה, על לילות ללא שינה, על עצבנות, החלפת התמכרות בהתמכרות ומה לא. הייתי נחושה להצליח וישבתי עם עצמי במטבח מהרהרת בנושא. החלטתי לבדוק מה יהיה לי הכי קשה – על מנת שאדע לקראת מה אני הולכת.

אני זוכרת שעצמתי את עיניי כשאני שואלת את עצמי מתי אני הכי זקוקה לסיגריה. מיד עלתה תמונה, לא תמונה מן העבר או מההווה. תמונה שנראתה כמו תשובה מן העתיד. ראיתי את עצמי בסיטואציה של הכרות עם אדם חדש, מבוכה קלה שיוצרת מתח, אני נשענת על רכב אמריקאי יפה, לכאורה מקשיבה למה שבן שיחי אומר אך בעצם בולשת במוחי אחר תשובה חכמה ו... מעשנת כדי למשוך זמן. אשכרה – כדי להרוויח זמן מחשבה תוך כדי שאיפת העשן אל תוך ריאותיי. יופי! חצי מהעבודה נעשתה – ההודאה בקושי. עכשיו עברתי לחלק השני: חזרתי אל אותה הסיטואציה בדיוק, הוצאתי לדמות שלי את הסיגריה מהיד וצפיתי בה.

מבוכה. נשימה עמוקה. מחפשת מה לעשות עם הידיים. "תניחי לידיים" אני אומרת לה. היא מניחה. עוד נשימה עמוקה. "תנשפי החוצה את המבוכה, אין לך על מה" אני אומרת לה. היא נושפת. "יופי! עכשיו בואי נתחיל מהתחלה, את יכולה!" תחושה עצומה של הקלה מתפשטת בגוף, ואני יכולה.
באותו היום הבנתי שאני יכולה. הפסקתי לעשן, באחת. גם עם הגלולות הפסקתי בסוף אותו החודש. עברו כמעט 21 שנה. מאז למדתי רבות על כוחו של הדמיון ככלי ליצירת מציאות. עם השנים פיתחתי את הנושא והתפתחתי.

בעבודתי עם אנשים אני מסייעת להם לראות מה עוצר או תוקע אותם בחיים וכיצד זה מומחש בדמיונם. אם האדם מסכים לראות עוברים לשלב ההסכמה לשנות. מההסכמה לשנות – לביצוע בפועל. לא פעם אדם ממש מסכים לשנות אך תוך כדי העבודה הוא "פשוט לא מצליח" ובחקירה של הגורמים לאי ההצלחה – נחשפת אי ההסכמה לשינוי וסיבותיה הנסתרות.

הדמיון הוא כלי רב עצמה המראה לנו את מצבנו הפנימי, את הכוחות והיכולות, את הפחדים, החסכים, אך באותה עוצמה בה הוא חושף את קשיינו – הוא גם מאפשר לנו לשנות מבפנים במהירות הבזק מצבים שאנו "סוחבים" איתנו לאורך שנים. בעזרתו ניתן לרפא כל מחלה או כאב פיזי, תוך הקשבה אמיתית ונטולת מורא לסיבה. ניתן להביט בעזרתו על הסיבות בגללן אנו "תקועים" היכן שאנו ... ועל הצעד הבא הממתין לנו מעבר לפינה.

אז למה אנחנו צריכים עזרה עם זה, זה הרי נשמע כ"כ פשוט. נכון, זה פשוט. אבל המחשבה והדמיון אינם אותו הדבר. המח, גם הוא רב עוצמה. והוא תורגל ואומן במשך שנים של חינוך שהוא מוערך יותר מן הדמיון. במשך כל שנות צמיחתנו שיבחו אותנו על חשיבה הגיונית, פתרון בעיות מתמטיות, הצלחה בלימודים, עמידה במבחנים וכו'.

המח שלנו פיתח אגו גדול והפך להיות מאוים על ידי הדמיון – שזה הקשר שלנו אל התת-מודע, עולם מופלא בפני עצמו. ברגע שהוא "מבין" מה קורה הוא חוסם את דרכנו אל הדמיון ו"גונב את ההצגה". ממציא לנו תשובות שהן לא  התשובות של התת מודע. הוא באמת חושב שהוא יודע...

בדומה לילד קטן שמאוים מכך שנולד לו אח, גם את המח צריך להרגיע (או להרדים) לפני שנכנסים לתהליך של דמיון מודרך. לשם כך נחוץ מדריך שאינו מאמין למח שלנו ושיודע לזהות מה זה מה. כמו כן נדרשת מיומנות מה בקריאת השפה הפנימית, אבל זה שייך לפרק אחר.

חגית