להבין "אלרגיה" בשונה מהאופן המקובל   

מאת תמר איל – הומאופתית

למרות שהאביב כבר מאחורינו ואולי משום כך, בחרתי הפעם לשים את הפוקוס על קבוצת אפיונים המוכרים  לנו  בשם "אלרגיות"  

תופעות אלרגניות נפוצות מאד בציבור, הן עשויות לגרום להפרעה מהותית בתפקוד ובאיכות החיים. בדרך כלל נהוג לחשוב כי הן באות ללא סיבה ואין מאחורי הופעתם הגיון. במאמר זה אציג זוויות הסתכלות שונה על תופעה מוכרת היטב והידועה בצבור כ"אלרגיה".
 

ראשית אצטט הגדרה למושג: אלרגיה, כפי שהיא מנוסחת ב"ויקיפדיה". בכדי להבין טוב יותר את הכתוב נחלק את ההגדרה למרכיביה.
בהמשך אתייחס לכל אחד ממרכיבי ההגדרה בנפרד. כאשר מרכיבי התמונה יתבהרו, נביט באופן רב מימדי על הקושי ונוכל לבין, טוב יותר, את המציאות של האדם הסובל מ"אלרגיה" וזאת בשונה מהאופן המקובל בציבור היום.

אלרגיה (בעברית: רַגֶּשֶׁת) היא תגובה חיסונית לא צפויה ולא רצויה של הגוף לחומרים, שבדרך כלל אינם מעוררי מחלות. בשעה שתגובה חיסונית כנגד פתוגנים (גורמים מעוררי מחלות) נחשבת לדבר חיובי, שבזכותו אנו נשארים בריאים רוב הזמן, הרי שאלרגיה הינה "תקלה" במערכת החיסון, ומהווה תופעה שלילית. כ-12%-25% מאוכלוסיית העולם סובלים מאלרגיה כזו או אחרת. לנטייה לאלרגיה קיים מרכיב תורשתי מובהק.

מרכיבי ההגדרה
1.    תרגום המונח הלועזי לעברי     - רַגֶּשֶׁת
2.    אפיון המערכת הפיזיולוגית      - מערכת החיסונית
3.    תיאור מטרתה של המערכת      - בזכות תגובתה אנו נשארים בריאים
4.    האופן שבו מקובל בחברה המודרנית להתייחס לנושא:   

-   תגובה לא צפויה ולא רצויה של הגוף לחומרים, שבדרך כלל אינם מעוררי מחלות.
-  "תקלה" במערכת החיסון
-   האלרגיה... מהווה תופעה שלילית....

5.    סטטיסטיקה   - 12%-25% מאוכלוסיית העולם סובלים

6.    הסיבות לאלרגיה - מרכיב תורשתי מובהק

ה"רַגֶּשֶׁת" - סטטיסטיקה ותסמינים

כאשר נאמר כי 12%-25% מאוכלוסיית העולם סובלים מ"רגשת", לא מתכוונים לרגישות כללית, הרי 100% מהאוכלוסייה רגישים לדבר מסוים, מצד אחד ומצד שני מפתחים אדישות כלפי דברים אחרים.  

בשונה מרגישות, ה"אלרגיה" שאותה נבחן, מאופיינת ע"י תגובה פיזית.
התסמינים: התעטשויות, קוצר נשימה, נזלת, פריחה, גרד, ועוד רבם נוספים ... מופיעים בהתאם לרגישות באזורים שונים של הגוף.

המערכת החיסונית - מבנה המערכת אופן פעולתה ומטרותיה
תפקידה של מערכת החיסון הוא להגן מפני פלישה חיצונית של גורמים זרים ומסוכנים.
מערכת החיסון עומדת על המשמר ובודקת בכל רגע נתון את הפתחים, דרכם מסוגלים לחדור הפולשים. כל חומר זר שאינו מזוהה, המסוגל לעורר תגובת מערכת החיסון. כאשר זו נכנסת לפעולה, מטרתה היא ליצור תגובה חיסונית, כלומר: זיהוי ולמידה ונטרול של הפולשים.

מאפייניה של המערכת החיסונית:

-  כושר הבחנה דק, מאפשר זיהוי מדויק ואינסופי של: רעלנים, חלבונים, חיידקים וכו'...
-  התגובה המדויקת המותאמת בדיוק לצורך נטרול הכוח הפולש.
-  זיכרון חיסוני. לגורמים עמם היא התמודדה בעבר.
-  מהירות תגובה, גבוהה יותר מזו של הכוח הפולש המאפשרת יעילות פעולתה.

הסיבות ל"אלרגיה"
מההגדרה לאלרגיה הבנו כי זו היא תגובה של המערכת החיסונית. לכן נרשה לעצמינו, על בסיס הבנת תפקידה ואופן עבודתה של המערכת, לשאול ולנסות לענות על השאלה:
מדוע, אצל פלוני, נדרשת  מערכת החיסון להגיב כשאצל אלמוני היא עוברת לסדר היום?

התשובות האפשריות:

 - המערכת מזהה דבר שצריך היה להיות מוכר כ"זר"
 - המערכת אינה זוכרת את המידע ממפגש קודם.
 - המערכת לא מגיבה במהירות מספקת
 - המערכת נכשלה במניעת כניסתו או נטרול פעולתו של ה"זר"
 - כל אחת מהתשובות אפשריות

כבר ציינו כי האלרגיה היא תגובה פיזיולוגית עם סימפטומים חיצוניים מוגדרים. בו האדם מגיב באופן גלוי לקושי שבחשיפתו לחומר מסוים.

סוגים שונים של אלרגיה והמשותף בינם
ישנם לכאורה, סוגים שונים של אלרגיה המתאפיינים בעזרת שתי הגדרות:
-  לאיזה מהמרכיבים של הטבע האדם רגיש - אלרגיה לחתולים בשונה מאלרגיה לאבק.
-  אופן הופעת התסמינים - בהתאם למבנה האישיות ולרגישות של האדם הפרטי.
במידה והסכמנו עד לנקודה זו, אנו מבינים שמצד אחד: שני אנשים שרגישים לאותו החומר יכולים להגיב אליו באופן שונה, זאת בהתאם למבנה פיזיולוגי אישי. מצד שני , שני אנשים עם סימפטומים דומים, למשל : נזלת, יכולה להופיע כתוצאה מרגישות לחומרים.
 

אם כך, מה המשמעות למציאת המשותף בין סוגי האלרגיה השונים?
המשותף הוא הבסיס להבנת הדרך  לפתרון - שחסר מידע מסוים בדיסק, מתחילות בעיות. כאשר אני יודע, מכיר את המציאות מולה אני מתמודד, אני מסוגל להגיב בשלמות. תגובה  מותאמת לסיטואציה אינה גורמת לסבל. כשחסר לי מידע אני בבעיה.

התייחסות ל"אלרגיה"
בשונה מהמקובל אמליץ להתייחס לאלרגיות כמו לכל קושי אחר, שמופיע בחיינו, בסבלנות. הקשיים בחיינו באים ללמד אותנו דבר חדש, זאת בנוסף לכל אותם הדברים שאנו כבר יודעים. למידה היא תהליך הדורש מאיתנו לעצור את המרוץ ולהשקיע אנרגיה בהטמעת המידע. כאשר דבר שהיה בלתי מוכר לנו קודם לכן, הופך גלוי, מציאות החיים משתנה, לטובה.

טיפול ב"אלרגיה"
כאשר מופיעים הביטויים הפיזיים המוגדרים במחוזותינו כסבל, הנטייה הראשונה היא לטפל, מתוך שאיפה לחזור לשגרה תוך הזמן הקצר ביותר. כהומאופתית אני ממליצה לבדוק את הרגישות באופן פרטני ולהתייחס לכל קושי כסימן להבנת רבדים פנימיים יותר של האדם. משפטים כמו "למה לא לעזור לו..." תראי כמה שהוא סובל....", אני שומעת חדשות לבקרים. זאת על אף שידוע לכל כי: מערכת החיסון בונה את מאגר המידע שלה סביב התמודדות, זה הוא הבסיס ליכולת של האדם לשרוד בעולם. בדרישתה של הסבתא לסיים את מהלך הסבל אחת ולתמיד וכמה שיותר מהר יש כמובן צדק רב, אבל זאת.... לא בכל מחיר.

באמצעות תרופות: כימיות או טבעיות, ניתן למנוע את הופעתם של הסימפטומים, ברמה הפיזית, אילו מופיעים בשלב ראשון (לפני התערבות חיצונית) באופן גלוי וברור. בדרך הטיפול המקובלת ב"אלרגיה", הסיבה לקושי אינה נלקחת בחשבון והחיסרון הפנימי אינו  מקבל מענה. כתוצאה מטיפול, למרות היעלמותם של הסימפטומים, שום דבר מהותי במערכת, לא השתנה. משום כך "כוח-החיים" מחויב לפעול במידת יכולתו, בכדי ליצר תמונה חדשה, בה ישנה שוב התאמה מוחלטת בין שתי העולמות (הפנימי והחיצוני). באופן טבעי נוצרת פתולוגיה חדשה  שבבסיסה יושבת המחויבות לשיקום האורגניזם, המציגה באמצעות התמונה החיצונית את הסיפור של אותו החיסרון הפנימי. היות ובשלב זה, נחסמה בפניו האפשרות להוציא אל החלק החיצוני ביותר, יפגעו חלקים פנמיים כלומר אילו הגלויים פחות. ומצבו הכללי של האדם לאחר זמן מה הוא טוב פחות.
לדוגמא: טיפול המקובל בנזלת יוצרת בעצם שיתוק של הריריות, כלומר חוסר יכולת שלהן ליצור נזלת שבעזרתה מובלים החוצה הרעלנים. הפסולת שדרכה החוצה נחסמה מצטברת בתוך הגוף. כאשר הביוב סתום האיברים הפנימיים נאלצים להתמודד והקושי הופך מורכב יותר, לו רק מהסיבה שעכשיו הספור גלוי פחות.
כל פעולה שאינה לוקחת בחשבון את הסיבה לקושי, מזרזת את התקדמותה של הפתולוגיה.

ניתן להתייחס באופן מפרגן לתגובה פיזיולוגית

החוכמה של האורגאניזם באה לידי ביטוי ברגעים של קושי.
ה"מחלות" כולן, הם ביטויים להתמודדות שלנו עם מציאות בלתי מוכרת. סימפטומים הם הדרך של האדם להביא לידי ביטוי את שאינו מוכר או מובן. אלרגיה, היא רק אחת מהדרכים של הגוף לדבר ולהגדיר את הבעיה. כאשר יש ביטוי חיצוני  לחוסר יכולת פנימי  המצב של האדם מוגדר כטוב באופן יחסי.

כאשר מגדירים את האופן שבו הגוף פועל באופן זה:

- תגובה לא צפויה ולא רצויה של הגוף לחומרים, שבדרך כלל אינם מעוררי מחלות.
- "תקלה" במערכת החיסון
-  אלרגיה...מהווה תופעה שלילית...

ברור לנו כי אין הערכה (Respect) לחוכמה הרבה הצפונה בבריאה בכלל ובאורגניזם בפרט.

התאמה בין הסיפור של החולה  למידע החסר, זו היא תמצית עבודתו של ההומאופת.
ההומאופת מבין כי המפתח לפתרון הבעיה, מצוי באפיונים המופיעים בהתאמה לאותו הדבר שהאדם לא יודע. 

הקושי נבדק בעזרת תחושות פיזיות ונפשיות בנוסף לתלונות המעידות על חוסר יכולת בתחומי החיים השונים Sensation & Function

ההומאופת אינו מטפל באלרגיה אלא באדם שאינו מצליח ללמוד את המציאות או להגיב אליה. ההומאופת מחויב לבחון את הקשר בין האלרגיה, הסימפטומים הפיזיים שלה לקשיים נוספים בחייו של המטופל. זאת מתוך הבנה כי חוסר התאמה בין עולמו הפנימי של האדם למציאות החיצונית יוצרת קשיים ברמות השונות של האדם.

תמר איל – הומאופתית
מענה פרטני לשיפור איכות החיים.

לאתר ההומיאופטיה של תמר